ראי הראשון הוא שם דבר פירוש אתה אל

ניתן לרכישה גם בסט חמשה חומשי תורה עם

הגעיות הללו אינן לפי הכללים, רק לפי המסורת,

חידושים וביאורים מתוקים וערבים על חומש בראשית. מחולק

במאי דסליק אפתח, מנין לכבודו שהגאון רבינו יוסף

מבחינה הלכתית אין בעיה לחלק כל הפרשה להרבה

בזוהר ובראשונים מונים ג"ן פרשות בתורה, מאחר ונצבים

נושאי השיעור: סיום חומש בראשית | למה יוסף

חומש בראשית הוא יסוד לשאר החומשים | מה

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

שיחתו של הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט”א לבחורי

פרשת חיי שרה| בחומש בראשית יש בעיקר “סיפורים”

הרמב"ם מדת קונו יש בו, מחייה מתים ברחמים רבים – ראשי תיבות רמב"ם. וכמו שאמר המשורר בראש מאמרנו: "החייה מתים תוך בור גלות – על עצמותם צפד עורם". כמה מן האהבה והרחמים הרעיף על יהודי תימן בזמנו שעמדו כמעט להתאסלם מרוב יאוש, והרמב"ם ז"ל הוריד עליהם טל של תחייה ותקוה באגרתו הנשגבה 

א) ראוי לברך קודם ההדלקה, וכן מנהג כמעט

עיין בחומש בראשית (מ, יד): כי אם זכרתני

לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”,

בס”ד ח’ תמוז ה’תשפ”א לפ”ג   לכב’ עמוד

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

ותלד על ברכי, כתב רש"י: כתרגומו: ואנא ארבי.